Monday, Oct 14th

Last update09:28:42 AM

אחריות לגבי דברים מסוכנים או נמלטים

  • PDF

אחריות לגבי דברים מסוכנים או נמלטים


פישמן נ' היוה"מ - עובד הורה למתלמד להוציא קרשים מתחת לסוללה בשעה שהוא ירים אותה. הסוללה נשמטה מידיו ופגעה במתלמד. מהו דבר מסוכן? בפס"ד זה נקבע המבחן. המבחן יצר זיקה בין מושג הסיכון והתכונות האינהרנטיות של החפץ, כלומר הסיכון צריך להיות טמון בתכונותיו של החפץ עצמו. דברים שרק בנסיבות מיוחדות יהוו סכנה אינם נחשבים ככאלה. הגדרה זו מוציאה מההגדרה מס' חפצים: כאלו שמטבעם אינם מסוכנים אולם המצב הפך אותם למסוכנים. הסע' לא יחול על חפצים שיש בהם פגם נסתר והנתבע לא ידע ולא היה צריך לדעת על קיומם.

מפ"י נ' אשכנזי - מים שירדו ממטעו של המערער, הציפו את מטע הנתבע. ביהמ"ש פסק שסע' 38 אינו מטיל חובה למנוע המלטות דבר אשר עלול להביא לנזק, הוא קובע כי משנמלט דבר שכזה, על תופש הנכס להראות כי לא התרשל – להראות כי לא הייתה מוטלת עליו חובה למנוע ואם הייתה קיימת הרי שעשה את כל הדרוש למונעה. כלל גדול הוא כי אדם העושה בתוך שלו בדרך הרגילה והמקובלת, אינו חב בנזק הנגרם לשכנו רק בשל כך.

לפידות נ' שליסר נקבע שהאחריות לדבר מסוכן תחול רק במקרה של עזיבה או מסירה. צריך להיות מצב שבו הנתבע עזב את החפץ בצורה שפגעה או יכלה לפגוע בצד השני.

אחריות לגבי אש
כורי נ' קשס - פחית של טרפנטין התלקחה במהלך עבודתו של פועל. אלקטרודה לריתוך שהושארה פועלת, חיממה את הטרפנטין ויצרה שרפה. דיון בסעיף 39. קיים דמיון בולט בין התפשטות אש לבין דברים נמלטים, בכך שבשניהם הנזק מתרחש רק עם הגיעם לאדמת השכן. אין להחיל את סעיף האש במצבים בו הנזק לא יצא מתחום הבעלים, אלא רק כאשר אותה אש "נמלטה" אל מקרקעין אחרים. לפיכך יש להחיל את כללי הרשלנות הרגילים.

גנור נ' מ"י אש פרצה מתיבת עץ של טלפון שהותקנה ע"י עובדים של משרד התקשורת. ביהמ"ש עשה הבחנה בין מצב שבו מקור האש הוא מטלטלין ספציפי לבין מצב שבו היא פורצת במקרקעין. בזה שהסע' עצמו מבחין בין בעל מטלטלין לבין תופס מקרקעין, סימן שהמחוקק רצה להפריד ביניהם והנטל במקרה זה עובר למשרד התקשורת, גם אם אינו מחזיק כרגע במטלטלין.

הדבר מעיד על עצמו

נוימן נ' כהן - נהג משאית נושאת מיכל חלב לא הצליח לעצור בהתקרבו לצומת משום שבלם הרגל לא פעל כראוי, פגע ברכבים שלפניו וכתוצאה מכך נהרג אחד הנהגים. השופט לנדוי: 1. מקום שהוכחו ע"י התובע שלושת מבחני ס' 41, דהיינו, א. אי ידיעת נסיבות קרות הנזק ב. שליטת הנתבע בחפץ. ג. הסתברות שהתאונה נגרמה עקב רשלנות הנתבע, נטל השכנוע שאין לייחס את קרות הנזק לרשלנות הנתבע עוברת אל הנתבע. 2. די במתן הסבר סביר לתאונה בכדי לספק נטל זה.
מטרת הכלל היא ליצור תמריץ אצל הנתבע, לגלות את האינפורמציה על הנסיבות שגרמו לנזק בבית המשפט.

ישראליפט נ' הינדליהתאונה אירעה כאשר המנוח ניגש למעלית כדי לרדת בה מקומה ג' לקומת הקרקע. דלת המעלית הייתה סגורה, אך לא נעולה. המנוח פתח את הדלת והתקדם כדי להיכנס לתוך המעלית, אולם המעלית הייתה באחת הקומות העליונות יתר, כך שהמנוח דרך לתוך חלל ריק ונפל אל מותו. בבדיקה שנערכה זמן קצר לאחר התאונה על-ידי מומחים נמצא שהמעלית וכל רכיביה היו תקינים. מהי מידת השליטה הנדרשת על מנת שלמלא אחר הדרישה שלנתבע תהיה שליטה מלאה על הדבר שהביא לתאונה? ביהמ"ש פסק שהמבחן אינו טכני ופורמאלי אלא מבחן מעשי, השואל האם בעל השליטה בנכס היה בעל יכולת הטובה ביותר למנוע את התאונה. מאפייני המבחן" טיב זכות השליטה בנכס, עד כמה הפעיל את הזכות הזו, וכמה היו הגורמים האחרים יכולים להתערב. כאשר ביהמ"ש מפעיל את המבחנים הללו על החברה הוא פוסק שאכן היא מונע הנזק הטוב ביותר.

רז נ' בי"ח אלישע למערערת נגרמה נכות ברגלה כתוצאה מאינפוזיה. בדיעבד התברר כי בעת לידתה נפוצה מגיפה של חיידק קולי, בבית החולים, אשר גרם לזיהום שבגינו נזדקקה לאינפוזיה. האם תנאי השליטה מתקיימים בתביעות של רשלנות רפואית? ביהמ"ש קבע כי נכס יכול להיות כל עצם בשליטת ביה"ח (כלי אוכל וסניטציה גם). זוהי פרשנות רחבה מאוד.

קופ"ח כללית נ' מוטי סולן נכס יכול להיות מכשירי ניתוח שהרופאים השתמשו בהם.

דרוקמן נ' ביה"ח לניאדו ביה"ח איבד את המסמכים הרפואיים של המטופלת. ביהמ"ש העביר את נטל השכנוע מהתובע לנתבע. מהעביר את נטל השכנוע לביה"ח מאחר ולמטופלת אבד יכולת ראייתית להוכיח. ההיגיון הוא לתת תמריץ לביה"ח להביא את הראיות בפני ביהמ"ש כי בעצם יכולת התובע להוכיח את תביעתו תלויה במסמכים.


123
(0 votes, average 0 out of 5)
אחריות לגבי דברים מסוכנים או נמלטים0 out of 50 based on 0 voters.


חיפוש מהיר



כניסת עורכי דין



עקבו אחרינו

צור קשר


שמאים מומלצים | חיפוש שמאי לפי אזור | אינדקס שמאות טיפים ומידע כללי פסיקה בנושא דיני נזיקין אחריות לגבי דברים מסוכנים או נמלטים