Monday, Oct 14th

Last update09:28:42 AM

רשלנות

  • PDF

רשלנות

1. יסודות עוולת הרשלנות

עירית י"ם נ' גורדון – מקום שהנזק הוא צפוי (צפיות טכנית), בד"כ תהיה גם החובה לצפות (נורמטיבית) אותו.

 

Bouhill v. Young – אישה בהריון לקתה בטראומה והפילה את עוברה עקב תאונה שבה היה מעורב נהג. האם אדם חייב בנזקי טראומה היכולים להיגרם עקב צפייה בעבירה מסויימת? קיימת חובת זהירות מושגית (בין נהגים לעוברי אורח) אך לא קיימת חובת זהירות קונקרטית בין הנהג לאישה.

 

צבי נ' קרול - מועמד למשרה פיזית נשלח לצילומים לקראת העבודה. בצילום ה-1 הרופא קבע שהכול בסדר ובמהלך העבודה החל לסבול מכאבים. בצילום ה-2 נקבע שהוא סובל מנזקים בעמוד השדרה. האם הרופא התרשל בתפקידו? קיימת חובת זהירות מושגית בין מטפל למטופל אך לא הייתה חובה קונקרטית מאחר והצילום ה-1 לא הראה כלום ולכן היה זה סביר להניח שהכול בסדר. ביהמ"ש מנסה למנוע תופעה של רפואה מתגוננת.

 

מרצלי נ' מ"י - תלמידה שירדה מפתחה האחורי של טיולית. טבעת שעל אצבעה נתפסה בזיז ונקטעה. חובת זהירות "מושגית" נגזרת ממדיניות משפטית, ועיקרה קביעת היקף החובה בנזיקין. מושג המפתח בקביעתה היא המלה "ראוי". השאלה היא: האם ראוי כי תוטל חובה על סוגי פלונים כלפי סוגי אלמונים בסוגי נסיבות אלו ואחרות? אין לדבר על חלוקה דיכוטומית בין זהירות מושגית וקונקרטית אלא על מדרג חובות.

מידת הזהירות הנדרשת תלויה לא רק בחומרת הסכנה אלא גם בקושי למנעה. הצפיות הטכנית הנדרשת אינה ראית נולד מדויקת של כל פרטי העניין אלא ראיית האירוע ותוצאתו בקווים כלליים בלבד. הכלל הוא שבמקום שניתן לצפות נזק, כעניין טכני, קיימת חובת זהירות מושגית, אלא אם כן קיימים שיקולים של מדיניות משפטית, השוללים את החובה.

 

ועקנין נ' המועצה המקומית, בית שמש - קפץ ראש לבריכה עם מים רדודים ונחבל בראשו. בקביעת האחריות האזרחית ברשלנות מתעוררות שלוש שאלות: 1. האם המזיק חב חובת זהירות. ניתן ללמוד זאת ממבחן הציפיות הכולל שני היבטים: היבט עקרוני ובו ניתנת תשובה על השאלה אם ביחס לסיכון מסוים קיימת חובת זהירות (חובת זהירות מושגית) הצפיות הנורמטיבית באה להגביל את היקף האחריות, על ידי בחינת שיקולים של מדיניות משפטית. ההיבט השני, הוא ההיבט הספציפי, ובו ניתנת תשובה לשאלה אם ביחס לניזוק פלוני, בנסיבותיו של אירוע אלמוני, קיימת חובת זהירות (חובת זהירות קונקרטית). האם אדם סביר היה צריך, כעניין שבמדיניות לצפות את הנזק הקונקרטי. רק בגין סיכון בלתי סביר קיימת חובת הזהירות הקונקרטית. 2. האם המזיק הפר את חובת הזהירות המוטלת עליו, סטה מסטנדרט ההתנהגות. 3. האם הפרת החובה גרמה לנזק. (מבחינה עובדתית ומשפטית- אשמו של המזיק הביא את הנזק ואשמו של הניזוק לא היה אשם מכריע).

 

 

פריצקר נ' פרידמן - אדם הרג אדם עקב נסיעה לאחור ללא שהבחין בו, למרות שפעולה זו תואמה קודם לכן ביו שניהם.

זילברג: אין רשלנות אלא אם כן הייתה חובת זהירות בצדה. אין הפוגע חייב בשל רשלנותו, אלא אם כן הנפגע הוא בעל החובה. בעל החובה הוא רק אותו אדם אשר בעיני כל אדם נבון עלול היה-בנסיבות ואותו עניין, ותוך השתלשלות רגילה של העניין-להיפגע על ידי מעשהו או אפס מעשהו של הפוגע הנתבע. האדם הנמצא מ"חוץ לתחום", אינו זכאי לתבוע פיצויים, לא מפני שהפגיעה בו הייתה מחוץ לתחום ראייתו של הפוגע, אלא מפני שהוא עצמו היה מלכתחילה מחוץ לתחום חובת הזהירות שלו.

 

לאון נ' רינגר (גולגולת דקה) – האם קיימת אחריות לנזק שנגרם לניזוק בתאונת דרכים כתוצאה ממחלה נדיר. ביהמ"ש פסק כי קיימת אחריות תוך שהוא מכיל את עקרון הגולגולת הדקה, וקבע שהמזיק נושא באחריות על נזק שנגרם עקב הרגישות המיוחדת של הניזוק. למרות שיש עוול מסוים למזיק הכף תטה לכיוון הניזוק.

 

קופות אשראי נ' עוואד – בנק החזיק צ'קים בנקאיים והם נגנבו כתוצאה מהתרשלות הבנק. הבנק הסתפק בהודעה לאיגוד הבנקים. ביהמ"ש קבע כי הסתמכות על נוהג לא מהווה קיום של חובת הזהירות. נוהג יכול לשמש אינדיקציה לסטנדרט הזהירות הסביר אבל זה אינו מחייב את ביהמ"ש אשר מצידו יכול להחמיר ולדרוש יותר.

 

כהן נ' חברת החשמל – ילד נפגע מכבלים חשמליים. לטענתו מחוסר זהירות של חברת החשמל. ביהמ"ש קבע כי שמירת נורמה הנדרשת בתקנות או ע"י הרשות הממונה לא תמיד תכריע בשאלה אם הצעדים שננקטו די היה בהם מבחינת סבירות. אך במקרה שלנו הקראיות הוכיחו שהצעדים שננקטו היו סבירים.

 

הסתדרות מדיצינית הדסה נ' עפרה גלעד – נקבע כי חייבת חובה לפעול במקרה שבו נוצרת מערכת יחסים מוקדמת בין ביה"ח לבין מי שמתאשפז בו, ומכוח מערכת יחסים זו הייתה מוטלת על ביה"ח לעשות ככל האפשר על מנת למנוע את ההתאבדות אשר התרחשה, מאחר וידעו על מצבו הנפשי המעורער.

 

 

2. מודלים של אחריות – ניתוח כלכלי

איתם הם מגיעים להסדר, ואת יצרן מכונות הקפה.McMahon vs. Bunn-O-Matic Co. - הבעל והאישה קנו קפה, ובזמן הנהיגה היא פתחה את מכסה הכוס, ורצתה למזוג לכוס אחרת. הקפה נשפך לה על הרגל והיא קיבלה כוויה ברמה שלישית. הזוג תובע את יצרני הכוסות והמכסים

בית המשפט:

1.  אך אף אחד מהצדדים לא העלה את הטענה, ובית המשפט לא דן בה.מוצאים תמוהה שנתבעת יצרנית המכונה

2. המשפט מצפה מאנשים לחנך את עצמם בפני סיכונים שחווים ביום יום. אי אפשר להאשים את יצרן מכונת הקפה. האחריות הינה על המשתמש

3. דן בעלויות הגשת קפה חם (לעומת פושר). מה שכיחות תאונות הקפה באופן כללי?

4. מה יהיו עלויות הפחתת הטמפרטורה – לא הובאו ראיות

5. כאשר לא מובאות ראיות לעלויות והסתברויות אי אפשר לדון ברשלנות, כי לא הוכחו כל יסודותיה.

6. הזדהות עם נפגעי תאונות לא הופכות את החברות היצרניות למבטחי הקורבנות, במיוחד אם לא היה אשם מצדם.

 

Dula McCarty vs. Pheasant Inc. - דולה מק'קרטי הייתה אורחת במלון. בהיותה בחדר, היא לא נעלה את הדלת אלא רק שמה שרשרת. בהיותה במקלחת נכנס מישהו לחדר ותקף אותה. היא תבעה את בית המלון על כך שלא אבטחו אותו כראוי, והמשפט נסוב סביב שאלת רשלנות המלון.

בית המשפט: בין היתר, מעלה השופט פוזנר את השאלה מי הוא מונע הנזק הטוב ביותר, האישה או המלון. השופט קובע שבאופן כללי המלון הוא מונע הנזק הטוב ביותר, אך עובדה זו לא עושה אותו אחראי במקרה הזה. השופט קובע על הבסיס הראייתי שהמלון נקט באמצעים סבירים, והגברת הייתה מונעת הנזק הטובה ביותר.

 

 

3. גבולות האחריות ברשלנות

א. אחריות ברשלנות של מחזיק ובעל מקרקעין

 

ועקנין נ' המועצה המקומית, בית שמש – לפני פס"ד זה ההלכה הייתה שבעלי השטח לא ישאו באחריות לנזק שהתרחש בשטחם אך מפס"ד ועקנין ישנה אחריות מושגית כלפי המבקר בשטח, אם כי האחריות הקונקרטית תהא תלויה בנוסח החוזה.

 

עציוני נ' עזקר – האם בעל מקרקעין חייב כלפי שוכר? במקרה דנן, נגנב מבעלי הנכס מפתח לנכס שהחזיק השוכר רכושו נגנב. החברה טענה שאין לה צפיות כלפי נזיקין פליליים שיגרום צד ג'. ביהמ"ש פסק שהמשכיר חב חובת אחריות כלפי השוכר, במיוחד במקרה דנן, בו הוא שימש כשומר המפתחות.

 

ב. אחריות בגין נזק נפשי

עירית י"ם נ' גורדון – קיימת חובת זהירות מושגית גם בגין נזקים נפשיים, והוא אומר כי אין כל בסיס ברמה המושגית ואין טעם להפריד בין נזק נפשי העומד בפני עצמו ובין נזק נפשי הנלווה לנזק פיזי או רכושי. טענה זו נתמכת גם מטעמים של שיקולי צפיות וגם מטעמי חקיקה הרמונית (סעיף 13 לחוה"ח תרופות – פיצוי בגין נזק לא ממוני). הטענות כנגד היו שקשה להבדיל בין ניזוק אמיתי לניזוק מתחזה וכן ישנה כאן הרחבה של מעגל התובעים. ברק דוחה את הבעיות הללו בטענה שלא ייתכן שלא ניתן סעד לניזוק בשל חוסר אמון בתובעים אחרים.

 

אלסוחה נ' עזבון המנוח דוד דהאן - ילד נפגע בתאונת דרכים. הוריו לא נכחו בעת התאונה וכשנודע להם על כך נסעו לביה"ח וישבו ליד מיטתו וצפו בגסיסתו עד שנפטר. תבעו בנזיקין עקב נזק נפשי שנגרם להם בעקבות התאונה.

שמגר שואל 2 שאלות אשר יעזרו לו לקבוע קריטריונים לאבחנה של אחריות בגין נזק נפשי:

1. מידת האחריות ע"פ דיני נזיקין לנזק נפשי הנגרם ע"י קרוב משפחה.

2. האם מי שנגרם לו נזק נפשי כזה הוא בגדר נפגע תאונת דרכים ע"פ חוק הפלת"ד.

הוא קובע מס' קריטריונים לבדיקת הזכאים לתבוע בגין אחריות לנזק נפשי:

א. התביעה תותר רק לקרובים מדרגה ראשונה.

ב. התרשמות ישירה מהאירוע המרכזי.

ג. מידת הקרבה במקום ובזמן לנזק.

ד. פגיעה נפשית משמעותית (מעוגנת בהוכחות).

 

שניידר נ' עיריית חיפה – עצם העובדה שהניזוק לא היה נוכח בשעת התאונה אינו שיקול בקביעת האחריות.

 

תנובה נ' תופיק – שאלת הנזק? תנובה הוסיפה סיליקון לחלב. הוכח שנזק פיזי לא יכול היה להיגרם כתוצאה משתיית החלב אך ביהמ"ש קבע כי ישנה כאן פגיעה באוטונומיה של הפרט אם כי ביהמ"ש מסייג שישנן פגיעות קלות ערך שלא מהוות עילה לתביעה (קלוריות ברמה מסוימת). השאלה העולה היא כיצד ניתן לתת פיתוי לדבר שלא ניתן להעריך אותו – פגיעה באוטונומיה של הפרט?

 

 

ג. אחריות ברשלנות של רשויות המדינה

גרובנר נ' עיריית חיפה – אישה מבוגרת שנפגעה ע"י רוכב אופניים בגן ציבורי, שהיו מוצבים בו תמרורים האוסרים על כניסת אופניים לגן. נטען כי העירייה התרשלה בכך אכפה איסור זה. ע"פ שמגר יש קושי להעריך מהי פעולה סבירה של הרשות משום שהצבת פקחים מהווה עלות כלכלית כבוהה וחוסר פקחים במקום אחר ולכן שמגר אומר שהרשות יצאה ידי קיום בהצבת התמרורים אך אינו פוטר את הרשות מחובה מושגית ונותן פתח לתביעות אחרות.

 

שטרנברג נ' עיריית בני ברק – אדם אשר קפץ מעל שלולית, נפל וניזוק. ביהמ"ש מתערב בשיקול הדעת של הרשות וטוען שתקלה החוזרת ונשנית מחיבת טיפול של הרשות ואי טיפול בבעיה הוא רשלנות. הבעייתיות פה היא שהרשות אינה אדם פרטי וק"ד מחייב שק"ד לטובת כל הציבור ולכן אין זה דומה לרשלנות של אדם פרטי.

 

מ"י נ' לוי – אחריותו של המפקח שלא הודיע על התפרקותה של חברת פיקוח. התובעים נפגעו בתאונה ולא יכלו לקבל פיצויים שכן המזיק היה מבוטח בחסרה שפשטה את הרגל. ביהמ"ש קבע כי ישנה חובה מושגית אך משתמש בקריטריונים של חובת הזהירות המושגית כדי לצמצם את חבות המדינה ורשות מנהלית במקרים בהם ישנו שיקול דעת רחב. ישנם מס' טעמים לטובת אי הטלת אחריות על המפקח וצמצום האחריות על הרשות השלטונית: שק"ד רחב של הקצאת משאבים וקושי לבחון ע"פ סטנדרטים ברורים את פעולת הרשות. ישנו קושי בשקילת שיקול דעת. ישנה חסינות חלקית ואין להפוך את המדינה למבטח משנה בתחומים בהם יש לה סמכויות פיקוח.

 

מ"י נ' פרידמן – אחריות המדינה כאחראית שילוחית. סע' 8 לפקנ"ז מעניק חסינות מוחלטת למדינה כאחראית שילוחית. במקרה של שופטים, ישנה חסינות מוחלטת לשופטים מפני תביעות על מנת שיהיו נקיים משיקולים זרים בשיפוטם ורק במקרים קיצוניים של פגיעה במזיד תורחב האחריות שנקובה בסע' 8 והמדינה תוכר כאחראית שילוחית לנזק.

 

עודה נ' מ"י – מהי הפרשנות לחסינות הנתונה למ"י במעשה או מחדל שנעשו במהלך פעולה של צה"ל? נושא פס"ד הוא פעולות שבוצעו במהלך האינתיפאדה ע"י צה"ל. טענת המדינה הייתה שהפעולות היו מלחמתיות ואילו התובעים טענו כי לא כך הדבר. ברק טוען שדיני הנזיקין מטפלים בסיכונים שהם תוצאה של חיי היום יום במדינה ולא בסיכונים חריגים כמו סיכוני מלחמה. בנוסף, טוען שלא כל פעולות באזור יש"ע נחשבות למלחמתיות. במקרה זה לא הוכח כי הניזוקים היו חשודים במשהו וגם לא הפעילו נוהל מעצר חשוד.

 

עיריית חדרה נ' זוהר – התובע החנה את מכוניתו מתחת לסככה שהתמוטטה והוא תבע את עיריית חדרה בגין רשלנות שלא תיקנה את הסככה. ביהמ"ש קבע כי לרשות יש חובה מושגית גם לפעולותיה הפרטיות וגם לפעולותיה המנהלתיות גם אם הן מעוגנות בחקיקה וגם אם הן ביום-יום. חובת הזהירות נובעת מכך שלרשות יש שליטה ופיקוח גם על סיכונים שיוצרים נכסיה. הרשות צריכה להציג תוכנית עבודה וסדרי עדיפויות בהקצאת משאביה, אחרת יהיה אפשר להטיל עליה אחריות נזיקית.

 

 

123
(0 votes, average 0 out of 5)
רשלנות0 out of 50 based on 0 voters.


חיפוש מהיר



כניסת עורכי דין



עקבו אחרינו

צור קשר


שמאים מומלצים | חיפוש שמאי לפי אזור | אינדקס שמאות טיפים ומידע כללי פסיקה בנושא דיני נזיקין רשלנות